אם יש דבר שהיינו כולנו שמחים להדביר, עם החומר החזק ביותר זה הכינים שנמצאים על השיער של ילדנו היקרים. מדובר ביצור דוחה שבדומה ליתושים פשוט מוצץ את הדם של הילדים. כמוכם גם אנחנו חשבנו שזה יפסח עלינו אבל מה לעשות, הגיע SMS מהגננת לכלל הילדים שמודיע שכדאי לבדוק ראשים (לא יכולת לומר שזה אנחנו??) ובאדישות קפצנו גם אנחנו בשמחה כדי לחפש ולא למצוא כינים או ביצים. מה לעשות ו… מצאנו! זה היכה אותנו קשות! אנחנו הנגועים? טוב מצאנו רק ביצים כן.. הצילומים של הכינה כאן מטה זה ממכרים שהחליטו לנדב לנו את ארכיון של הכינה, אבל עם כל הכבוד, אין עשן בלי אש. כלומר, אם יש ביצים מישהו הטיל אותם, וזה לא אנחנו…
אז ישבנו עם אריאל המתוקה שלנו ובדקנו לה את השיער שעות ואז ימים וביערנו את הנגע. אבל זה לקח זמן, לימוד והשקעה ואמרנו שנכתוב לכם איזה מדריכון קטן על כינים ואיך אפשר להיפטר ולהרוג אותן, כינת הראש כן… זה לא נכון לגבי כל סוג של כינה. אז בואו נחפור טיפה כדי להבין עם מי יש עסק וכיצד אפשר להיפטר ממנו.
כינת הראש מי את?
כינת הראש (Pediculus humanus capitis) היא יצור חביב שגודלו כ – 2 מ"מ (לא לקחנו סרגל אבל זה הכיוון), בעלת 6 רגליים (יש גם זכרים כן..), בלי כנפיים ועם המון המון רצון למצוץ. לנו. את הדם.
למזלנו, הכינה לא נוהגת לקפץ ממקום למקום, אלא ללכת, ויש לה יכולת הליכה לא רעה בכלל. עוד מעט נגיע לסרטון שקיבלנו. הכינה עוברת מראש לראש כי בתכלס, היא יכולה להישאר על המצעים ועל כל דבר שילדים מחליפים אחד עם השני.
לכינה ישנם כמה גלגולים, הכל מתחיל כמובן מהביצה עצמה, לאחר הבקיעה היא נקראת נימפה (Nymph). סה"כ יהיה לכינה מראה כמו אחת בוגרת אך קטנה, בשלב זה היא צריכה כמובן לאכול הרבה ולאחר 10 ימים היא מגיעה למצב בו היא נקראת בוגרת.
וכמה זמן חיה כינת הראש? ובכל אם הכינה מחוץ לראש שלנו, סתם כי החליטה לטייל ולחפש בית חדש (שזה קורה, ככה היא הגיעה אלינו) או כאשר אנחנו נוציא אותה (מה שחברים שלנו עשו) הכינה תשרוד יום יומיים בלחץ. כלומר הכינה צריכה למצוץ דם כל יום, ואפילו מספר פעמים ביום.
כינת ראש עשויה לחיות באיזור ה- 30 יום עד מותה, בהנחה שהיא מקבלת את הארוחות שהיא כל כך רוצה וצריכה.
איך כינים נראות?
כזכור הכינה ששמה המדעי הוא Pediculus humanus capitis קטנה מאוד 2 מ"מ אורכה, בוידאו הם שלחו לנו אותה על צמר גפן קטן. הכינה בלי כנפיים, 6 רגליים כמו חרק גאה. וזהו. קצת שקופה תאמת.
והצבע? הצבע שלה הוא חום לייט כזה, לפעמים נראה אפור, תלוי על איזה משטח אתם רואים אותה. אבל היא בהחלט יכולה קצת להיראות שחורה כאשר אתם רואים אותה על השיער. לשאר המראה יש פחות משמעות מאחר וקשה לראות את שאר ההבדלים ללא הגדלה רצינית. אבל תוכלו להסתכל בוידאו ובתמונות המצורפות.
בוידאו למטה היא מחוץ לראש אבל כיף ומחמם את הלב לדעת שהקרקפת שלנו זה המקור היחיד לתזונה בשבילה, גם לא ראש של קופים, מה לעשות, מאוהבת.
טוב הנה הזוועה מתחילה, הימתחו, לכו קצת אחורה מהמסך. עוד קצת אחורה. שנסו מותנכם. עוד קצת אחורה. עוד נו! זהו, תעצמו עיניים ותלחצו. סליחה, תלחצו ואז תעצמו עיניים.
איך להבדיל בין ביצת כינה לקשקשים?
אחת הפעולות ההכרחיות כאמור להעיף את הכינים הוא להעיף את הביצים שלהם. הרי אם נעיף כינה או שתיים, זה לא יעזור עם מחר או מחרתיים יבקעו מהביצים שלהם כינים נוספות. העניין הוא שלעיתים זה כל כך מבלבל, אנחנו מנסים למצוא ביצה, ועד שמצאנו אחת, אנחנו מתחבטים בשאלה אם מדובר בכלל בכינה או שמא קשקש.
כיצד מבדילים ביניהם? אז אם אתה לא יודעים מה ההבדל בין קשקשים לביצים ייתכן מאוד ובכלל אין לכם כינים ומדובר בקשקשים. מאחר וגם קשקשים גורמים לגירוד וזה יכול מאוד לבלבל (ולהביל). להלן ההבדלים הבולטים ביותר:
- קשקשים צבעם צהבהב לבן בעוד שהביצים הינן לבנות בלבד.
- קשקשים נפרדים יחסית בקלות מהשיער וכאשר מנערים אותו בעזרת אצבעות הידיים לרוב אחוז גבוה מהקשקשים נופל, בעוד ביצי כינים זה סיפור אחר. הביצים נדבקות לשיער וקשה להסיר אותן ויש להשתמש במסרק ייעודי להסרת כינים.
- לביצי הכינים יש זנב קטן, מן שיערה קטנה כזאת, שלקשקשים אי. ראו בתמונה הבאה:
- צורת הביצים היא יותר אליפטית וקטנות ממילימטר אחד. כאשר קשקשים יכולים לבוא במגוון צורות וגדלים.
- ביצי הכינים לרוב יהיו קרובות לקרקרפת ויהיה ניתן בעיקר למצוא אותן מאחורי האוזניים ובעורף. אבל שלא תבינו לא נכון, הן בהחלט יכולות להימצא ובכמויות גם בקודקוד.
קצת מראה עיניים נוסף בוידאו הבא:
איך לטפל בכינים
הטיפול בכינים על אף שיכול להיות מעט מתיש הוא סה"כ פשוט ביותר. בואו נעבור על הצעדים החשובים ביותר:
- מניעה – זה לא יעזור אם נהרוג את הכינים או נסיר אותן. הם יחזרו אם שוב נחזיר את הילד שלנו לאותה סביבה המלאה בכינים. לכן, קודם כל נסו לברר מהיכן הילד נדבק, אם ניתן, הודיעו גם להורים אחרים שייתכן והילד שלכם נדבק מהילד שלהם או שהדביק את הילד שלהם (לא ניתן באמת לדעת). ככה כולם יטפלו בבעיה אצלם והבעיה עשויה לא לחזור גם אצלנו אחרי שנטפל בה.
- הברישו את השיער – אחרי שאנחנו בטוחים כי הרגנו את הכינים נשאר לנו לטפל בביצים לפני שיבקעו כינים נוספות. יש להשתמש במברשת שיער מיוחדת המתאימה לכך.
מברשות השיער נגיד ביצים וכינים הינן מברשות עם שיניים מאוד צפופות. המטרה עם מברשות אלה היא להקל עלינו בחיפוש אחר כינים וביצים. כיצד להשתמש בהן? יש להבריש את השיער מהקרקפת ועד הקצה וכל פעם "לנקות" את המברשת עם צמר גפן לח. במידה והמברשת היתה נגועה עם כינים/ביצים נוכל לראות אותן על צמר הגפן, קשה להבחין בהן על המסרק עצמו.
- הסירו אביזרים נגועים – הילד שלכם ישן עם ציפה וכרית קבועים בימים האחרונים? זה הזמן להחליף אותם. כדאי גם להחליף מגבות, מסרקים וכובעים.
- השתמשו בשמפו נגד כינים – מיד אחרי שהסרנו את הגורמים שעשויים שוב להדביק את הילדים יש להרוג את הכינים. יש להשתמש בשמפו ייעודי לשם כך נגד כינים.
- היגיינה – אומנם להיגיינה אין קשר ישיר להידבקות בכינים, אך בהחלט ישנו קשר עקיף. כלומר, אם נשאב בצורה קבועה את הספות, נחליף בגדים וננקה את המסרקים, הגיוני שהסיכוי להידבק או להעביר כינים יקטן פלאים. לכן פשוט נקו את הסביבה שלכם בצורה קבועה, בטח בתקופה זאת.
טיפול טבעי בכינים
למרות שאנחנו לא מחובבי השיטות "שאולי יעבדו" עדיין כדאי להכיר אותן ואולי להוסיף אותם לשיטות הקודמות.
השיטה הטבעית הנפוצה ביותר נגד כינים היא השימוש בשמנים אתריים.
מחקרים אחרונים הראו יעילות גבוהה יותר מקוטלי עצבים (מה שאנחנו משקים את הכינים הרבה פעמים) כאשר היה שימוש בתמצית המכילה שמן אקליפטוס ושמן תה לימון. חשוב להבין שלא צריך לקחת כמובן מאליו את הבטיחות של שמנים אתרים בגלל שהם טבעיים, אבל זה עדיין פיתרון טבעי. במחקר מרחו את השמנים 3 פעמים סה"כ כאשר בין כל פעם היה מרווח של שבעה ימים. כלומר סה"כ 21 ימים.
את התוצאות השוו לשימוש עם פיפרוניל-בוטוקסיד משולב עם פירתרואידים (חומרי הדברה במילים יפות יותר) ומצאו כי התוצאות היו אפקטיביות יותר מפי שניים. על אף שהיו גם קצת תופעות לוואי של גירוד ושריפה לחלק מהמשתתפים זה היה זמני ועבר. בבדיקת מעבדה ראו שכל הביצים והכינים שנחשפו לשמנים הושמדו. תענוג טבעי.
מלבד זה הטיפול הטבעי ביותר הוא כמובן שימוש במסרק עליו דיברנו. השימוש במסרק לא מצריך שימוש בחומרים מסוכנים, כדאי לחפוף ולהשתמש בקונדישנר לפני כן וההברשה תהיה קלה ואפקטיבית. עם זאת, כדי לסרוק את כל השיער בצורה טובה ויסודית הגיוני שתצטרכו לשבת חצי שעה "טבעית" וליהנות בהברשה. מה שכן, אם אתם הולכים חזק על הטיפול הטבעי תצרכו כל יומיים שלושה לוודא שאין כינים ואין ביצים מאחר והסיכוי להיות עם כינים ללא טיפול של שמפו (טבעי או כימי) יורד פלאים.
אז איך להיפטר מכינים ומה עושים?
הסיפור עם כינים הוא קצת "דביק". הכינים ניזונות מאיתנו (יותר נכון מדם ילדינו ממש כמו היתוש) ולכן הפרידה קשה. כדי להיפטר ולטפל בכינים אנחנו צריכים להיות קצת אלימים וקיצוניים, החל במניעת מגע בין ראש הילד שלנו לבין ילדים אחרים או אביזרים אחרים ועד החלפת מגבות כובעים ומסרקים.
מלבד המניעה צריך גם להתחיל בפעולות קצת "עוינות" לכינים. פעולות אלה כוללות שימוש בשמפו והסרת הביצים שלעיתים לא נפגעות מהשמפו. אומנם השימוש בשמפו הוא לא חובה, אבל הסיכוי למגר את הנגע עם שמפו גדלים פלאים. סה"כ לרוב מדובר בחומר הדברה שפוגע בעצבים של החרקים.
ומה הלאה? כמובן שצריך לנקוט באותם צעדי מניעה כדי להרחיק את הסיכוי שהמפגע יחזור. כמו כן בשבוע שבועיים הקרובים כדאי להיות עירניים ולבצע כל כמה ימים בדיקות קופתיות לראות שלא פספסנו ביצה או כינה וכמובן להרבות בחפיפות, ללא קשר להיגינה שלא קשורה לכינים, אלא פשוט כדי להגדיל את הסיכוי להסרת הכינים והביצים.
זה הכל שיהיה לכם ראש נקי ובריא!
יזע ודמעות.