איך מתחילים גמילה מחיתולים

יש לנו היום ניסיון של 3 גמילות. הגמילה הראשונה התחילה בגיל שנתיים, שזה הגיל הכי מאוחר שבו התחלנו לגמול וזה מה שאנחנו רוצים לגעת בו עכשיו. הרי הגמילה היא לא רק המוכנות של הילד, באיזשהוא אופן ברור שזה קשור לילד, כל עוד הוא הולך ומבין הוא מוכן, אבל רוב המוכנות של הורים צעירים, בטח בילד הראשון, היא המוכנות שלהם, של ההורים
לכן אנחנו מבקשים, ונשמח אף לייעץ בתור כאלה שהיו בדיוק במקום שלכם, 

1. הבנה של הילד כי הוא צריך להיגמל

המצב האולטימטיבי הוא של ילד שמבין עוד לפני תחילת הגמילה שהוא צריך להיגמל. אבל בואו נהיה רציונלים, אם אנחנו מעוניינים לגמול את הילד בשלב מוקדם יחסית, לפחות ביחס לרוב הילדים היום, נגיד איזור גיל שנה וחצי, אנחנו די יכולים לחלום על זה שהוא יבין את המשמעות של המשפט הבא:
"הי חבוב! מחר מתחילים גמילה, בוא נתחיל לאמן את שלפוחית השתן שלך 
הנושא הזה הוא קצת כאוב, ולא תמיד תלוי בילד ממספר סיבות.

הסיבה המרכזית היא שלא כל ילד מתקדם באותו קצב. בסופו של דבר ילדינו אומנם מישרים קו, אבל כל אחד בקצב שלו בתחילה.
מלבד זה, ילדים שנגמלים באיזור השנה וחצי או פחות, נוטים פחות להבין כאילו דברים עוד לפני שהתחילו להיגמל. 

סיבה נוספת היא אחים. אחים עוזרים מאוד ומבגרים את הילד. כאשר הילד רואה שהאחים שלו הולכים לשירותים הוא מבין, ובהמשך הוא אף מבקש ורוצה לחקות אותם בצורה טבעית. אבל לא לכולם יש אחים גדולים, או לפחות צמודים בגיל כדי שיוכל להיות חשוף אליהם כאשר מטילים את צרכיהם בחיוך לידו.

כאן אנחנו מגיעים לנושא אחר והוא הספרות על גמילה מחיתולים. ישנם אינספור ספרים על גמילה מחיתולים, לרוב אם מדובר בילד ממש קטן שאין לו אחים גדולים, הספר יכול להיות נדבך חשוב בהבנה. אומנם קשה להסתמך על זה, ההבנה האמיתית תתחיל עם הפספוסים של המתוקים וזה בסדר וטבעי וחלק חשוב מהגמילה מחיתולים.

גמילה מחיתולים
ספר בהחלט עשוי לקדם את ההבנה של הילד של מה היא גמילה

2. היכרות עם האסלה / סיר

שלום שלום הוא דבר מאוד נחמד וחשוב. אנחנו לא מצפים שהילד יבין מיד מה הוא עושה, אבל חשוב שלא ירתע מהסיר או מהשירותים. 
הסיבה המרכזית לכך היא שלפעמים הילד עומד להילחץ בצורה טבעית בעת הטלות הצרכים הראשונות, לפעמים הוא גם נבהל מהתגובות שלנו, אבל המטרה שלנו למזער ולהפחית רתיעות בתהליך ולמנוע רגרסיה. לכן בהתחלה ניתן לו לשחק קצת עם הסיר, לטפל על הישבנון בשירותים, ולא להרגיש מאויים מהאביזרים השונים הנלווים לגמילה.

חשוב לציין שאנחנו לא רוצים להפוך את האביזרים השונים ואת סיר הגמילה לצעצועים החדשים של הילד שלנו. לכן, הימנעו מלשים את הסיר קבוע עם הילד ואל תיתנו לו לטפס בסולם הישבנון עשרות פעמים ביום, רק היכרות קטנה למניעת טראומות עתידיות. 

אצלנו הבעיה פחות גדולה מאחר שדריה הילדה הקטנה ביותר (נכון לכתיבת שורות אלה) התחילה את הגמילה כאשר ישנו כבר ישבנון של אריאל הילדת סנדוויץ' וההיכרות כבר היתה במוחה. אבל כל מקרה הוא לגופו.

3. הורדת הבגדים והפספוס הראשון

אוי קשה לשכוח את הפעם הראשונה שדריה פספסה. היא נעמדה באמצע ה"הול" ופשוט השתינה למרחק. הסתכלה למטה, קדימה, למטה, קדימה, הסתכלה עלינו בניסיון להבין מאיפה הברז הזה צץ ומה המשמעות.

מה שכן מיד ראינו את זה כשלב הראשוני של הגמילה. ההבנה. אם כי הקטנה עדיין לא ממש הבינה, בטח לא בפעם הראשונה, מה גם שהתחלנו איתה בשלב ממש מוקדם (שנה וחודשיים). 

הדבר המרכזי שאנחנו רוצים להבהיר הוא שלא צריך להסתבך בהתחלה. צריך לשים סיר ליד ולהיות ליד הילד כדי שלא ילחץ ולתת לו להשתין. אין טעם להיות עם בגדים ולהרטיב אותם, אין טעם להיות כמובן עם חיתול, אלא פשוט לשחרר.

במקביל לעשית הפיפי, אפשר לומר לילד בעדינות ובחיוך "פיפי" וכמובן להראות לו את הסיר ולנסות להושיב אותו בעדינות. אבל בשום ואופן לא להלחיץ, עד כמה שזה קשה לביצוע כאשר הילד שלכם משתין על הרצפה.

דגש חשוב הוא, לתת סביבה נקייה ליד בשלב הזה, בלי הרבה צעצועים ובטח לא על שטיח. עדיף לחמם את הבית אם מתחילים לגמול בחורף ואפשר להשאיר את הילד בכל אופן עם גרביים וחולצה, לא נראה שזה פוגע בגמילה.

במקרים בהם הילד חייב להיות עם בגדים כדאי לשים בגדים רפויים ולא בגדים לחוצים ואופנתיים כמו שרוב ההורים (ואישתי שתבדל לחיים ארוכים) אוהבים לשים. לכן היו פרקטים בשלב הזה.

להתחיל גמילה מחיתולים
חשוב לעזור לילד לתרגל העלאת והורדת מכנסיים בפעמים הראשונות

4. הרגעת הילד

ניגע בפן מאוד חשוב שלא מייחסים לו חשיבות. הרגעת הילד כאשר מתחילים בגמילה.
למה זה כזה חשוב? כי סה"כ הילד בצורה טבעית צריך ויכול ללמוד על עצמו ועל השליטה בשתן, אנחנו נדרשים רק לא להרוס את התהליך. ואיך אפשר להרוס? אפשר להבהיל אותו!

בואו נחשוב על תחילת הגמילה, אנחנו עדיין לא מנוסים, והילד יושב עלינו ופשוט משתין! או שהחמוד הוא ומשחק על השטיח ועושה את צרכיו, ואנחנו רותחים מזעם כמובן או נלחצים, והילד שרוב התקשורת שלו מולנו היא דרך הבעות פנים ושפת גוף פשוט נבעת כולו ומסתגר בתוך עצמו ובטח לא משתף פעולה.

המטרה שלנו כאן היא לא ליצור לו היסחי דעת. הוא עדיין אמור להילחץ מעט כדי לנסות ולבלום את שטף הפיפי, אבל כדאי לעשות זאת בעדינות. מצד שני לא לשכוח שאנחנו לא רוצים לעשות מזה ביג דיל, שזה גם סוג של לחץ מבחינתו, אז לא צריך לחפור ולדבר איתו יותר מדי, עדיף להיות פשוט אדישים, עד הרגע שהוא משתין שאז כדאי לחייך ולהראות לו את הדרך של מה שצריך לעשות.

כל ההתחלות קשות

אז זה בערך הסיפור של התחלת הגמילה. אין צורך להילחץ, אין צורך להלחיץ. יש לתת לילד להבין לבדו את אשר הוא הולך אליו.

ניתן בהתחלה לתת לילד לפספס. בהמשך ובמקביל יש לתת לו "לפספס" לתוך השירותים/הסיר כאשר מסיחים את דעתו ואט אט הוא גם יקשר בין הסיר לבין הפיפי. קקי אגב הוא סיפור שונה, בדר"כ הילד לא ישחרר אותו כל כך בקלות ונראה אותו כורע או הולך לפינה בשביל לעשות אותו. כמה שזה מצחיק אבל גם עם חיתול הילדים שלנו נרתעים והולכים לעשות קקי בפינה, לכן כדאי במקרה כזה, גם בהתחלה, להימנע מפיספוסים ובעת שרואים אותו כורע או מתרחק, להתקרב, להושיב אותו בעדינות ובשקט על הסיר, להתרחק, והוא כבר יעשה את שלו ויעשה לכם חיוך רחב מאוד על תחילת הגמילה.

היו בקשר ושתפו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.