גמילה מחיתולים – המדריך המלא

גמילה מחיתולים הוא לעיתים אחד התהליכים המתישים והמאכזבים ביותר שהורים עוברים מאז הנסיונות הכושלים להיכנס להריון (זוכרים את הסשנים הארוכים עם בדיקות ההריון וחישובי הביוץ? אותנו זה התיש). הדגש שלנו הוא על יחד, מאחר ועם השנים שעברו (והילדים שנגמלו) נוכחנו להבין כי הגמילה היא שלב שללא ספק ההורה צריך להיות מוכן לא פחות מהילד.
הרי כדי שתבנינו ותרדו קצת יותר לעומק המחשבה שלנו בתוך הורים, תארו לכם שהיו מושיבים אתכם (עדיף להושיב במקרה הזה) ומבשרים לכם כי כדי לגמול את הילד שלכם מחיתולים ככה'נ תרימו קקי מהרצפה (זה בסדר, עם מטלית) ותנגבו פיפי מהרצפה יותר מפעם או פעמיים.  לא מעט מאיתנו יחליטו לדחות את הגמילה או לוותר עליה עד לאחר גיל שנתיים או אולי אפילו 3.
בשגרה כאשר אנחנו מחליטים לגמול אנחנו רואים בדמיון שלנו את המטרה וסוף הדרך צבועה בורוד/כחול (תלוי מי החולם) ולעיתים המצב בהחלט יכול להיות כזה. כדי לגרום לגמילה לעבור בצורה כמה שיותר חלקה, אנחנו מצרפים את היומן המשפחתי שלנו לגמילה מחיתולים ועוד טיפים מנצחים , בכדי שתוכלו להפיק את המירב מהגמילה שלכם.

סוף לחיתולים
הגיע הזמן לומר סוף לחיתולים - תודה על השירות עד היום ולא להתראות

מתי אפשר להתחיל לגמול מחיתולים

את הילדים שלנו גמלנו החל מגיל שנה וחודשיים ועד שנתיים (הבכורה החל להיגמל בגיל שנתיים עד שתפסנו אומץ).
כלומר ראינו כי ההחלטה שלקחנו היא פחות נקודתית מבחינת בגרות הילד, אלא יותר מהמוכנות שלנו (הרי כבר עברנו לפני כן שתי גמילות מחיתולים).
מנקודת המבט שלנו ומניסיוננו, אפשר להתחיל לגמול באיזור השנה וחודשיים עד שנה וחצי, העיקר שרואים את התהליכים הבאים שקורמים עור וגידים בהתפתחות התינוק:

  1. הילד יכול ללכת – טוב אם הילד לא יכול ללכת, אנחנו נצטרך לקחת אותו לסיר ולהחזיר אותו מהסיר (עזבו את זה שצריך לנקות את הסיר). ובטח שאין מה לדבר על לטפס על שירותים. לכן התנאי הראשוני שנרצה לבדוק לפני גמילה הוא שהילד/ הילדה שבגמילה החלו ללכת את צעדיהם הראשונים פלוס.
  2. הילד זורק מילה או שתיים – בואו נגיד שהילד רוצה לעשות פיפי כשנמצא מחוץ לבית (זה חלק מתהליך הגמילה הרי) אז יש שלוש אופציות, הראשונה היא להשתין במכנסיו / בחיתול. השניה שהוא יבביע על איזור חלציו, והשלישית שכמובן יגיד "פיפי" או "ביבי" או מה שנשמע קרוב לזה. לא מדובר בשלב חובה, הרבה מהילדים המאוד מפותחים מדברים מאוחר, אך בהחלט עדיף כבר לשמוע מס' הברות לפני שצוצללים לגמילה.
  3. הילד עם רפלקסים בריאים – זה נכון, הילדים של כולנו אהובים מדהימים ובתחרות רק עם עצמם ולא עם אחרים, אבל זאת בדיוק הסיבה שאין צורך לגמול מוקדם אם לילד יש בעיות כלשהן בהתפתחות. אין סיבה לתחרות. לכן, כל עוד הילד בריא, הרפלקסים הטבעיים שלו נורמליים ולא ידוע לכם על בעיית התפתחות, לדעתנו אין שוב בעיה להקדים כמו שאנחנו עשינו עם הילדים שלנו.
אז כדי שנמשיך הלאה ונבין איך לגמול מחיתול/טיטול אנחנו פורסים את יומן המסע שלנו כאן, כאשר אנחנו מוסיפים בין לבין גם כותרות כדי להסביר מה עבר עלינו באותו רגע במסע.
זחילה לפני גמילה
הילדה רק זוחלת? סמכו עלינו, חכו עוד קצת לגמילה מחיתולים...

איך מתחילים גמילה מחיתולים

הגיע היום לגמול את הקטנה מחיתולים. המתוקה בת שנה ושלושה חודשים ואותתה לנו (כנראה בעזרת טלפתיה) שהגיע הזמן להתחיל לחסוך קצת כסף על חיתולים. ואם ננסה להיכנס למוד קצת יותר רציני, אין דבר מבחינתנו יותר מעייף מלהחליף חיתולים, קקי או פיפי, שניהם משגעים אותי ואת אישתי, ולכן כידוע המשימה העיקרית היא להיפתר מההרגל המגונה הזה של החלפת חיתולים. וכאן יש שתי אופציות העומדות לנגד עינינו:

  1. להשאיר את משימת החלפת החיתולים לאישתי בלבד, וכמובן לא לצאת עם הילדה לבד מהבית. כמובן שאני מסתכן בערעור יסודות "שלום הבית" שלנו.
  2. להתחיל בגמילה בהקדם (כמו עם הקודמות) – וזה מה שעשינו!

לענייננו, לאחר יומיים של גמילה החוויה בעיצומה. שאלתם איך מתחילים את הגמילה? אנחנו פשוט נותנים לילדה להשתין על עצמה. זה אחד הקטעים החמודים ביותר שתוכלו לראות. הילדה עומדת לה בהנאה (תמיד מתרחקת ממני כשזה מגיע) וכאשר מתחילה להשתין היא מתחילה להסתכל לכל הכיוונים, מנסה להבין מאיפה יורדים המים! לרגע הזה פיללנו! יאללה תתחילי להבין.

 

הילדה מתאפקת בגמילה מחיתולים

בהמשך (ביום השני לגמילה) אני אישית ראיתי כי מדי פעם נופלות טיפות טקנטנות, לאו דווקא מפל של בריחת פיפי. רק טיפות. זמן קצר לאחר מכן כששמתי לה חיתול היא מיד הסתכלה למטה והבנתי שהיא שחררה, נראה כי התחילה כבר לעצור את הפיפי. התקדמות! מדובר בשלב שכל ילד עובר אותו. הרי אם בשלב הראשון הילד למד וחקר כי הפיפי בורח לו וזה לא המקרה הכי נעים (כן הם מתפדחים קצת) אז הגיוני שהשלב הבא יהיה שהילד יתאפק ולא ירצה לעשות פיפי.

כלומר מנקודת המבט שלנו ההתאפקות היא דבר טבעי שלא צריך לפחד ממנו, הרי הילד חייב לשלוט על מתן השתן וכל אחד ואחת מאיתנו, לא רק הילדים עצמם הנגמלים, מתאפק

שלבי הגמילה מחיתולים

אתנחתא קטנה בתוך יומן המסע שלנו (אנחנו ביום השלישי) אני אישית רואה את שלבי הגמילה כדלקמן:

  • הבנה והרגשה שהפיפי יוצא ממני – בשונה מקקי שהינו מאז ומעולם מעסיק תינוקות (גם עם חיתול אנחנו פשוט לא קולטים), הפיפי פחות מעסיק את התינוקות ומשתחרר בקלות. לכן ראשית ההבנה כי ישנו פיפי שבורח לי היא שלב חשוב.
  • היכולת לעצור את הפיפי  – טוב כפי שראינו עברנו מהר את השלב שהבנו שיוצא פיפי, וכאן השריר צריך להיכנס לפעילות ולעצור את הפיפי, זה מגיע די מהר אבל חשוב שיקרה לפני השלבים הבאים.
  • היכולת לשחרר את הפיפי – כן זה לא כזה ברור לדעת לשחרר את הפיפי ולהרפות את השריר.
  • היכולת לשחרר את הפיפי בתזמון מושלם – כן למדנו שיש פיפי, למדנו גם לעצור אותו, אך עד מתי נוכל להישאר איתו? השלב הבא הוא כמובן לדעת לשחרר את הפיפי ולתזמן אותו, זה כבר לוקח קצת יותר זמן ונראה כי זה עיקר הגמילה.

גמילה מקקי

היום היום השלישי היו כמה קטעים מרגשים. בין פיפי לפיפי הילדה התחילה להילחץ מעט מהפיפי ובאיזה שלב מצאה חיתול פיפי מהלילה שהנחנו מקופל על הרצפה, והביאה לי אותו ליד. כמובן שלתומי חשבתי שתרצה שאזרוק את זה לפח, אך כשלקחתי את זה הרחק ממנה היא התחילה להושיט את היד שהיא רוצה אותו, כמובן שהבנתי מיד שהיא רצתה שאשים לה אותו, וקצת התגעגעה לחיים הקלים. ברור שלא החזרנו, והחבאנו חיש מהר את החיתול והמשכנו בשלנו.
דבר נוסף מעניין היה היום, היום השלישי כאשר ראיתי אותה פתאום עומדת עם כפיפות קלה מאוד, משהו כמו 10% ולא זזה במרחק של כמה מטרים ממני. מבחינתי זה היה מצב "קקי" ברור. כדי לוודא זאת ניגשתי אליה ושמתי מאחוריה את סיר הגמילה בתקווה שיש איזה גוש קקי שמחכה לתורו להתגלש החוצה דרך הישבן וגם בתקווה שהיא בקטע של לכוון את המגלשה ישירות לכיוון הסיר.
לאחר כמה דקות גיליתי (כן הצצתי) שאכן היה שם קקי שעמד בתור במגלשה, אך ללא ספק הילדה המתוקה לא התכוונה לעשות זאת לידי. כל פעם שהתקרבתי אליה, היא פשוט התרחקה כמה מטרים ונעמדה שוב ללא תזוזה עם כפיפה קלה, אותה תנוחה האהובה עליה בהוצאת צרכים קשים. גם כאשר התעקשתי לשים אותה ישירות על הסיר ולספר לה סיפור היא לא אהבה את הסיפור (תרתי משמע) וחיפשה דרך לצאת מהמצב.
לבסוף נתתי לה את האופציה לעמוד ולנסות קצת לדחוף, היא עטה על ההזדמנות, התחלתי לראות אותה מתאמצת (מכירים את הפרצוף הקורע הזה שמתאים להאדים?) ואחרי כמה שניות, עוד כשהייתי עם הינף היד עם הסיר לכיוונה, ניתז גוש חום, חם וחינני הישר על רצפת הסלון שלנו. לא אתאר את הקקי לפרטי פרטים, אך הוא היה יחסית יבש אז יצאנו בזול. כמובן שמיד החמאתי לה גם עם הפספוס של הקקי, והיא שלא כדרכה בדר"כ עם פיפי, שמתעלמת ורק קצת מבינה, הפעם נעמדה, הסתכלה מבט מבין ומרוגש והצביעה על הקקי, זרקתי לה עוד מחמאה, אספנו אותו לסיר והלכנו לזרוק בשירותים. איזו התרגשות!

הקקי בורח בעת הגמילה

הגענו ליום החמישי, עברה שבת שבה השקענו עוד קצת ונתנו יחס לקטנה, היו לנו שם כמה כשלונות יפים בדמות קקי מרוח על הרצפה. אך חשוב לזכור שהדרך רצופה מכשולים וכוללת גם מצב שהילד לא עושה קקי בסיר. מסקנות שהיו לנו מגמילת חיתולים ביום החמישי היא שכאשר הילד מפספס קקי, הדבר הפחות קריטי (אם כי חשוב) הוא להגיש לו את הסיר לישבן כדי שילמד שהיה צריך לשבת בעשית הצרכים, אלא קודם כל צריך להרים את הילד ולהרחיק אותו מהקקי. לוקח להם זמן להבין כי הקקי הוא דבר מאוד מלוכלך והנוהג לשחק איתו הוא פסול.

זה עובד ככה, לרוב לאחר שהם עושים את הקקי, בשונה מהפיפי, הם מרגישים זאת מיד, בדומה למה שקרה כאשר עשו קקי בתוך החיתול. העניין הוא שהם לוקחים זאת קצת בדרמתיות, ועשויים להרים, לדרוך ואפילו לאכול את הקקי ולכן חשוב להרחיק את הילד בעדינות וברוגע מהקקי. כמובן שאם נראה/נרגיש שיש עוד קקי שם בפנים, כדאי להושיב את הילד ולתת לו לסיים את המלאכה אך לתת לו מרחב ולא לשבת לו על הווריד, זה מלחיץ. ואת זה הצלחנו לעשות כמה פעמים. כמובן שלבסוף ניגשים עם הילד לזרוק את הקקי בשירותים ומחמאה וחיוך קטן על הדרך לא יזיקו. 

דבר מאוד חיובי ששמנו לב ביום החמישי הוא שהילדה כבר קבוע מתאפקת. לרוב עם פיפי יותר מאשר עם קקי. היא פשוט לא משחררת! ולמה זה חדשות טובות? כי סופית נראה שלמדה להחזיק את הפיפי, שאומנם לא מדובר בעבודה הכי קלה  בגמילה אבל עכשיו הגענו לעבודה הקצת יותר קשה, ללמוד לשחרר. ובזמן.

איך לגרום לילד לעשות פיפי בסיר

הגענו ליום השישי, עדיין פספוסים פה ושם אך הצלחנו גם לפגוע כמה פעמים בתוך הסיר. דבר מעניין ששמנו לב אליו היה כי כאשר התרחקנו ממנה ומהסיר היה לה הרבה יותר קל לשחרר, אז למדנו לומר לה ללכת לסיר כאשר נראה שהיא מחזיקה את הפיפי (עומדת מבלי נוע, או כאשר מחזיקה קצת למטה) ולפעמים זה בהחלט עובד! רק שולחים אותה עם ספר לסיר ומתרחקים.

היום השביעי היה יום די מושלם, יום שביליתי את רובו עם הילדה ככה שלא היו הרבה בעיות. רוב הארוחות וגם חלק מהמשחקים היו כאשר ישבה על הסיר אז לא היו פספוסים. לא ברור לי מה שכן עד כמה מדובר בדבר שלילי לעשות המון דברים כשהיא על הסיר. לעיתים ראיתי שהחזיקה למטה וכמובן שניווטתי אותה לסיר והיא למזלי שחררה שם. האם היתה משחררת בסיר אם לא הייתי מזהה זאת ומראה לה את הדרך לסיר? כנראה שלא. 

הילד מתאפק ולא רוצה לעשות קקי - חרדת אסלה

חרדת אסלה היא לא בדיוק המקרה שלנו, עד כמה שידוע לנו חרדת אסלה היא תופעה שדווקא השכיחות שלה גדלה ככל שמתחילים להיגמל בגיל מאוחר יותר, אז הילד פשוט מסרב לעשות קקי. עם זאת בתחילת הגמילה מחיתולים מרגישים נגיעות של חרדת אסלה ו
היום השמיני היה דומה למדי ליום השביעי, את הרוב הילדה קלעה לסיר אך את הקקי החליטה לשמור (שומעים מדי פעם "הפחות" חמודות) ולא לשחרר, פשוט מתאפקת. לאחר שעות ארוכות (ושנת בוקר ארוכה של המתוקה) החלטתי לעשות מעשה. היה פשוט קשה לראות אותה תזזיתית ומעט נסערת.
תקעתי אותה יושבת על הסיר בקצה אחד של הסלון (אחת מהפינות שהמוח שלה אוהב לשחרר שם את הקקי). ונעלמתי לפינה השניה מרחק של כ – 6 מטר, כמעט ללא טווח עין. נשמעו קצת נהמות של פחד, הבנתי שאני קצת חסר. ולכן הראתי את גופי ממרחק אם כי לא הסתכלתי. לאחר כחצי דקה ראיתי שהיא מתחילה לקום וכשהגעתי נגלה לפני מראה מלבב של קקי. 

עליות, ירידות ורגרסיות

הימים הקרובים היו רבי תהפוכות, היום התשיעי כרגיל היה יום נחמד בתחילה אך רק כאשר היתה עירנות רבה מצידנו. בהמשך הילדה קצת היתה פחות בתשומת הלב שלנו כאשר היינו עסוקים בהכנות לקראת ארוחת שישי בערב.

רגרסיה היא תופעה הרבה יותר חמורה כאשר בהמשך הגמילה, ואפילו אחרי שנראה שהילד נגמל, הוא חוזר פתאום לפספס בלי סוף. מה שכן, גם בימים האלה הרגשנו שלא תמיד הולכים קדימה ולפעמים בגלל סיטואציות מסויימות (ולפעמים בגללנו) הרגשנו שאנחנו הולכים קצת אחורה.

בכלל חשוב להבין כאשר גומלים ילד קטן מחיתולים כי עיקר תשומת הלב צריכה לבוא מהצד שלנו. אם וכאשר לא תשימו לב למצוקת הילד (שיש לו קקי/פיפי והוא לא משחרר) הילד בסופו של דבר יפסיק להתאפק וישחרר את הקקי באיזה איזור שלא תשימו לב, ומשם החגיגה גדולה. תינוקות שנגמלים עשויים להחזיק בקקי, לנסות לאכול אותו, למרוח אותו כמובן היכן שלא יהיה והחגיגה גדולה. היו עירניים!!

היום ה – 11 לא הראה התקדמות ענקית , הילדה מראה שיש לה משהו, מתאפקת הרבה, אך לא משחררת בזמן אם לא מתעקשים להיות איתה הרבה עם הסיר. לא מתייאשים. ממשיכים.

איך גורמים לילד לשבת על הסיר

אז קפצנו קצת קדימה ליום ה – 14. הימים האחרונים היו קצת שגרתיים ודי מתישים. צריכים לרוץ אחריה ומשתדלים שהיא תשב על הסיר בזמן שיש לה פיפי.  הדבר לא קל. אך עם עם הניסיון שלנו נוכל לתת מס' טיפים בכדי להצליח לתת לילדים הנגמלים שלכם לשבת בזמן על הסיר ולעשות פיפי:

  • הושיבו את הילד רק כשצריך – לא להושיב את הילד כל היום. הילד עשה פיפי מקודם? נסו לתזמן את הפעם הבאה לפי מתן השתן הרגיל של הילד. כמובן בהתאם למתן נוזלים לשתיה לילד. לרוב הילד ירצה לעשות פיפי כל חצי שעה עד שעה ולכן במידה והילד עשה פיפי אין טעם לשבת איתו שוב ושוב בחצי שעה הקרובה.
  •  מצאו ספר או משחק פשוט לילד – לפעמים חייבים להושיב את הילד כי רואים שהוא מתאפק, ניתן לעשות זאת בקלות עם משחק או ספר אך לא עם טלויזיה שמוציאה את הילד מפוקוס לגמרי.
  • הסבירו – גם אם אתם חושבים שהילד לא מבין כל מה שאתם אומרים, תופתעו לראות כמה הוא קולט מהר, לכן הסבירו כל דבר שאתם עושים ותופתעו לראות בהמשך כי הילד פשוט קלט והבין את הבקשות שלכם ממקודם.

סיר או לשירותים

זאת שאלה מעולה, ועדיף להתמיד מהתחלה עם דרך אחת. כמובן שאם הילד קטן כמו שאנחנו התחלנו עם הילדה שלנו בגיל שנה וחודשיים אז קשה לקחת לשירותים ועדיף לעשות זאת בסיר. החיסרון הגדול עם הסיר הוא שאי אפשר לדעת מתי הילדה באמת עשתה אם עשתה ולפעמים הדבר יכול להפתיע.

את הימים האחרונים עד היום ה – 14 באתי קצת לסכם בלי הרבה התקדמות  אך היה מקרה מעניין שסגר את היום עם צחוק וחיוך. בעודי עומד במטבח ומכין לקטנה אוכל, היא באה עם ההליכה המצחיקה שלה לעברי וזרקה את הסיר כמטר ממני. נו טוב התעלמתי, בטח קריז קטן שלה. בעודי מכין את האוכל שמתי לב שהיא ממלמלת לי משהו ורצה עם הסיר בידיים שלה כשטיפות עפות לכל הכיוונים. פה עצרתי.

כשניגשתי במהירות לסיר שמתי לב שהנוזל הזהוב והאהוב, הלא זה הפיפי שכה ציפיתי לו! יצא מרצונה החופשי והיא עוד בדרך לקבור אותו בשירותים, גם מרצונה החופשי. לא מדהים?? ככה הלכנו לישון עם חיוך מרוח על הפרצוף ותקווה חדשה לימים הבאים…

סוף הגמילה

אז היו לא מעט פספופסים בין היום ה – 15 ליום ה – 30 אך סה"כ אנחנו מרגישים שאנחנו בסיום הגמילה אך הילדה כבר מבינה מה מותר ומה אסור וגם נותנים לה את ההבנה למעבר לשירותים ע"י לקיחת הצרכים בצורה קבועה איתה לכיוון השירותים ושופכים בפניה את הצרכים לשירותים.

החיסרון היחידה לגמילה שלנו הוא שהיא רוב הזמן ללא מכנסיים, כאשר יש לה מכנסיים היא לפעמים מפספסת מתוך מחשבה שיש לה חיתול מתחת וזאת אחת הטעויות שלנו כאשר הרבנו להוציא אותה הביתה עם חיתול בזמן הגמילה. אבל הכל עניין של זמן עד שנסיים זאת. 

לאט לאט עם הזמן הוצאנו שוב את הילדה מהבית אך הפעם בלי חיתול, כאשר מדי פעם מציאים לה לעשות פיפי בסיר נייד (שזה דבר חובה) על מנת שלא תפספס בזמן שאנחנו מטיילים.

טיפים לגמילה מחיתולים

  • אל תביאו את הילד לסיר, תביאו את הסיר לילד – אם הילד מפספס אל תנסו לרוץ עם הילד לכיוון הסיר. אם תעשו זאת רק תפזרו את כל הפיפי בסביבה, עדיף כמובן שיהיה מרוכז במקום אחד ויהיה קל לספוג אותו. במידה והילד משתין לא בסיר, רק לרוץ לסיר ברוגע, לשים מתחת לישבן של הילד ולהושיב אותו בעדינות.
  • הילד נוהג לרוץ מיד אחרי שמפספס? אל תנסו ברגע הראשון ללמד אותו ולהראות לו את הסיר והמקום הנכון להשתין, קודם הגנו עליו ונגבו שלא יחליק ולא יקבל טראומה מתהליך הגמילה. קרה לנו יותר מפעם או פעמיים בימים הראשונים שהילדה עשתה פיפי על עצמה ומיד רצה בבהלה וכמובן שהחליקה ומכאן הפאניקה והטראומה גדולים יותר.
  •  איך להשאיר את הסיר בקרבת התינוק? הרי הילד הולך ומטייל בבית, האם נקשור לו אותו לרגל??נו טוב ברצינות, אין באמת שיטה לפתרון. אפשר כמובן לשים סיר בכל פינה בבית אבל אתם לא רוצים להרגיל את התינוק לעובדה שהוא יכול לחרבן כמעט בכל פינה נכון?
    מה שאפשר לעשות הוא להשתמש בתמימות הילד ולשכנע אותו להישאר בסביבת הסיר. פשוט כל פעם שהילד מתרחק ומשחק במשהו, יש לקרב אותו בהתלהבות בחזרה אלינו עם משחק או ספר. בגילאים פחות תמימים זה פחות קל, זאת אגב הסיבה שהתחלנו  לגמול בגיל שנה ושלושה חודשים. כמובן שאפשר וכדאי גם להקיף את האיזור בצעצוע או שניים מסביב לסיר כדי שיהיה בסביבה.
  • איך לזהות שהילד רוצה לחרבן(בדר"כ לא קשור ללהשתין) – רואים את הילד משחק דג מלוח 🙂 הילד פתאום קופא על מקומו, יכול לבהות גם בנקודה לבנה  על הקיר ונמצא בריכוז רציני. לעיתים רואים מאמץ על פניו.
  • לפעמים מתעצלים ללכת לשפוך את הפיפי מהסיר. קורה גם לכם? תחשבו שוב. אם הילד שלכם יראה את הפיפי בסיר בשלב כלשהוא (לרוב הוא יקלוט את זה בדקות לאחר מתן הצרכים) הוא יחליט לקחת את התפקיד על עצמו ויקח את הפיפי בסיר בדרכו לשירותים. הרבה פיפי לא יישאר בסיר עד שיגיע לשירותים…
  • חשוב! בזמן הגמילה כדאי להישאר באיזור הבית, לא להרחיק יותר מדי כדי לא להוציא מאיפוס את הילד.
  • טלויזיה הינה מכשול – הטלויזיה עזרה לילדה לשחרר צרכים אך בשורה התחתונה לא היתה דבר חיובי הנוגע לגמילה מחיתולים. הסיבה לכך היא שאומנם הילדה שחררה פיפי חופשי בעת צפייה בטלויזיה אך עשתה זאת ללא שליטה. הרי לא נוכל להרשות לעצמנו ללכת במשך החודשים הקרובים עם טלפון צמוד וכשנרצה לתת לה להשתין פשוט נראה לה סרטון, זה לגמרי סוג של התמכרות.
  • צעצועים ובלאגן – צעצוע אחד או שניים בסביבת הסיר יכול להועיל, אך מעבר לכך הילד לא יוכל להתרכז ולזכור באיזה מצב הוא וככה הפספוסים לא יפסיקו להגיע. השתדלו ליצור איזור סטרילי ויחסית נקי מצעצועים כדי שהילד יהיה בריכוז. נראה גם כי ילדים עם הרבה אחים גדולים יותר יתקשה להיגמל מאחר והאחים הגדולים גורמים לילד לצאת מריכוז ולא לזכור היכן הוא.
  • לא להלחיץ –  הכוונה גם לחץ שלילי וגם לחץ חיובי. הילד עומס לפספס הרבה ולא צריך לצעוק בכל פעם שרואים פיפי או קקי על הרצפה (גם אם חשבתם שהם כבר נגמלו). גם כשהילד מצליח לא צריך לצאת מגדרנו, לחייך, לתת קומפלימנט ולהמשיך הלאה.
סיר גמילה עם צעצועים
הסיר צמוד לצעצועים? תצפו שהילד יהפוך אותו לצעצוע

מעבר מסיר לשירותים

טוב את החלק הזה אנחנו מוסיפים אחרי הפתעה יפה שקיבלנו מהבת שלנו לפני כמה שעות. ת'אמת, אנחנו די איטיים במעבר איתה לשירותים, ניסינו פה ושם לשים אותה על הסיר-שירותים שלנו, הישבנון הזה שיושב על האסלה אבל היא מרגישה שהוא לא יציב, המדרגות שלו קצת מתרוממות כשהיא יושבת וזה קצת יושב לה בזיכרון.

לעניינו, היום ערכנו לה שוב סיור לשירותים וסיפרנו לה שמדובר בשירותים של אחותה, וזה קצת הלהיב אותה, ישבה, לא עשתה כלום (כרגיל) וירדנו בחזרה. לאחר כשעה הגיע הזמן לדעתי שתעשה פיפי אז לקחתי אותה לסיר והושבתי אותה, היא לא הסכימה. הלכה מיוזמתה לשירותים, טיפסה על הישבנון עם המדרגות, והשתינה כמו גדולה כאילו סיימה את הבירה היומית שלה.

העניין הצליח גם בפעם השניה לאחר מכן, לקחתי אותה לשירותים ועזבתי והיא עשתה.

טיפים בנושא: ילדים אוהבים להיות עצמאיים ולעשות וללמוד דברים לבד. בטח בעניין עשיית הצרכים, שימו אותם ושמרו מרחק, אז הרבה יותר נוח מבחינתם להירגע ולשחרר את השריר שעושה לכולנו מתחים.
עדכון: קנינו לה 
ישבנון חדש! והוא אש.

תנו לילד לבד
תנו לילד שלכם עצמאות גם על האסלה, רק ודאו שיש היכן לאחוז והמתקן בטוח

אז כיצד גומלים את הילד מחיתול

גמילה מחיתולים אינה משימה קלה אך גם לא בלתי אפשרית. כדי לאפשר לילד שלנו להיגמל נצטרך ליצור סביבה נוחה ותומכת.
הגמילה מעיני הילד היא אירוע מכונן שצריך להיות בסביבה יחסית נקיה ולא רועשת על מנת לזהות מצבים שאומנם חוזרים שוב ושוב אך הינם חדשים ומלחיצים. במוקדם ובמאוחר נוכל לשים לב בעת הגמילה כי הילדים מרגישים ומשדרים כי מדובר בנושא מאוד אישי ודיסקרטי ונוהגים להתחבא בעת עשיית צרכים. חשוב לתת להם את התמיכה בכך וכמובן שלא להלחיץ. כאשר הילד מפספס לתת מילה טובה ולהראות את הסיר/השירותים.
אם ניתן את כל התמיכה הזאת לילדים, המוכנות היחידה שתישאר תהיה שלנו ולנו יישאר רק להתמודד עם המצבים הקצת פחות נעימים של פספוסים ואירועים קצת מעצבנים שחוזרים על עצמם.

היו בקשר ושתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

תגובה אחת

  1. אפשר עצה? אנחנו מתלבטים אם לגמול עכשיו הילד בין שנה וחצי או בחורף, כי אם בחורף אז… יותר קשה..?
    לא רוצים לדחות הרבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.